בש"א 4230/05

תקציר

בשתי בקשות מבקש אברהם צימרינג, המשיב בהליך עיקרי, צו גילוי לעיון בשני מסמכים שברשות בנק וולס פארגו, המבקש. הבקשה הראשונה נועדה לבחון הסכם פשרה בין וולס פארגו לצד שלישי, שלדעת צימרינג מהווה סילוק מלא של חובו לוולס פארגו. הבקשה השנייה מבקשת לעיין בטופס 1066, שעל פי הדיווחים מכיל את הדיווח של וולס פארגו לרשויות המס בארה"ב על קבלת הסכם הפשרה. וולס פארגו מתנגד לבקשות, בנימוק של חוסר הרלוונטיות של המסמכים והימצאותו של סעיף סודיות בהסכם הפשרה. בית המשפט, לאחר שבחן את הטענות ואת הסכם הפשרה עצמו, הגיע למסקנה כי ההסכם אינו רלוונטי להליך העיקרי. המסמך, שעניינו פשרה בין וולס פארגו לצד שלישי, קובע פיצוי אך אינו מבטל או רוכש מחדש את המשכנתאות אליהן מתייחסת הערבות של צימרינג. יתרה מכך, בית המשפט מציין כי הסכם הפשרה מתייחס לעסקת רכישת משכנתא גדולה יותר, ולכן סכום הפיצוי אינו מספיק לכיסוי החוב הספציפי של צימרינג. באשר לטופס 1066, בית המשפט מוצא אותו מיותר להגנתו של המשיב, שכן הוא אינו רלוונטי להליך העיקרי ומכיל מידע חסוי על פעילותה של וולס פארגו. לאור ממצאים אלה, בית המשפט דוחה את בקשותיו של צימרינג למתן צו גילוי ועיון חוזר בהסכם הפשרה ובטופס 1066. המשיב חויב בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דין, בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכם הפשרה יוחזר לוולס פארגו במעטפה חתומה.