ת"א 62012-12-20

תקציר

עיריית תל אביב-יפו (התובעת) הגישה תביעה כנגד הנתבעים להסרת ידיהם מחלקת קרקע הידועה בשם מגרש 107 בגוש 6137, עליה נמצא מקום מגוריהם, ואשר נמצאת בתחומי פארק דרום בתל אביב, וכן תביעה לתשלום דמי שימוש. הנתבעים החזיקו בכ-90 מ"ר מהקרקע המדוברת. הנתבעים טענו כי הם דיירים מוגנים באזור ולכן לא ניתן לפנותם מבלי לספק להם דיור זמני סביר או פיצוי בגין רכישת דיור חלופי. לחילופין, טענו הנתבעים כי יש להם זכות שימוש במקרקעין וכי יש לראות בתביעת התובע הודעת ביטול, ומשכך ביקשו הנתבעים להתנות את הפינוי בתשלום פיצויים על ידי התובע. בית המשפט פסק לטובת התובע. נמצא כי הנתבעים לא הוכיחו כי הם דיירים מוגנים בשטח בו התגוררו, שכן שטח זה לא היווה חלק מחוזה השכירות המוגן בו החזיק סבו של הנתבע. כמו כן, הנתבעים לא היו בעלי זכויות כלשהן במקרקעין ולא היו זכאים לסעד כלשהו לפי חוק הגנת הדייר. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעים כי עומדת להם זכות לדיור זמני או לפיצויים לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה, שכן הם לא החזיקו בקרקע על בסיס זכות משפטית או הון. השופטת ציינה כי החזקה של הנתבעים במקרקעין היוותה לכל היותר רשות הניתנת לביטול, אותה ביטל התובע. בנוסף, בית המשפט לא מצא עילה לפסוק לתובע דמי שימוש, בהתחשב בנסיבות. השופטת ציינה את אמונתם בתום לב של הנתבעים בזכויותיהם במקרקעין ואת חוסר שקידתו של התובע לבירור מעמדם של הנתבעים בקרקע. פסק הדין חייב את הנתבעים וכל מי מטעמם לפנות את השטח ולהחזירו לתובע בתוך 18 חודשים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. הפינוי לא הותנה במתן פיצוי או דיור חלופי על ידי התובע. עוד ציינו השופטים כי אם הנתבעים ירצו לתבוע פיצוי על השקעותיהם בקרקע, יוכלו להגיש תביעה נפרדת.