ע"א 7259/15

תקציר

המערערת רכשה מהמשיבה דירה שתוארה בהסכם המכר כ"דירה בקומה השביעית שהיא הדירה האחרונה ושטחה כ-200 מ"ר". לאחר שגדל מספר הקומות בבניין, טען המערער כי עליו לקבל את הדירה בקומה העליונה כאמור בהסכם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי צידד בטענת המשיב כי המערערת זכאית לקבל את הדירה בקומה השביעית, שנמכרה בינתיים, ויש לפצות אותה לפי שוויה. השופטת חיות פסקה לטובת המערער וקבעה כי הסכם המכר מזכה אותו בדירה בקומה העליונה, הממוקמת כיום בקומה ה-18, כנגד תשלום נוסף. מאחר שהדירה בקומה העליונה לא נמכרה, הורתה השופטת חיות למשיב למסור את הדירה למערער ולהעביר את הזכויות לבעלותו עם קבלת התשלום הנוסף. יתרת התמורה, בסך 2.46 מיליון שקל, תותאם על ידי הצמדה למדד מחירי הדירות, שיחושבו ממועד חתימת ההסכם ועד למועד פסק הדין, ובסך הכל 3,493,000 שקל. השופטת חיות הציעה כי עד ליום 1.3.2017 ישולם למשיב סך של 3 מיליון ₪ ואילו יתרת 493,000 ₪ תופקד בחשבון הנאמנות של בא כוח המשיב ויועברו למשיב עם העברת הזכויות בדירה למערערת. לבסוף חויב המשיב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪. השופט פוגלמן והשופטת ברון הסכימו עם החלטתה ונימוקיה של השופטת חיות.