פר"ק 272/98

תקציר

פסק הדין דן בבקשה להטיל על שני משיבים אחריות אישית לחובותיה והפסדיה של חברה בפירוק, גלרד תעשיות (1992) בע"מ. החברה נקלעה לקשיים כלכליים בשנת 1997 והגיבה בחיפוש אחר שותפים להשקעה. הושג הסכם עם אלטנית תעשיות פיתוח בע"מ, שהפכה לבעלת השליטה בגלארד. עם זאת, למרות הזרמת הכספים של אלטניט לגלארד, החברה המשיכה להיקלע לקשיים כלכליים. המפרק הגיש טענות חמורות נגד שניים מבעלי המניות של אלטנית, הרדי ושינין, בטענה כי דרסו את גלרד בכוונה תחילה וגנבו את נכסיה, ובכך גרמו לקריסתה. השופט שקל בכובד ראש את המסגרת הנורמטיבית להטלת אחריות אישית על נושאי משרה בחברה, כמפורט בסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות. נמצא כי אמנם לא ניתן להטיל אחריות על הרדי ושינין לפי סעיף 373 בגין ניהול החברה במרמה, אך הם אכן הפרו את חובת הזהירות וחובת הנאמנות המוטלת עליהם כלפי גלארד. השופטת בחנה בקפידה כל אחת מטענות המפרק, קיבלה חלק מהן ודחתה אחרות. בסופו של דבר נקבע כי הרדי ושינין אחראים להסטת 144,442 שקל מגלארד לאלטן מערכות, ולהיעלמות מלאי בשווי מיליון שקל. לפיכך, הם חויבו לשלם סכומים אלה, ביחד ולחוד, לקרן הפירוק. בנוסף, כל אחד מהם נדרש להפריש 50 אלף שקל לקרן הפירוק להוצאות משפט. השופטת גם בחרה שלא להטיל ריבית על הסכומים החייבים, נוכח התמשכות ההליך. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והיה אמור להימסר להם העתק מפסק הדין.