ת"א 6636-01-18

תקציר

התובעת הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים הנתבע בעקבות ניתוח קיסרי שבוצע במהלך הריונה השני. התובעת טענה כי בית החולים התרשל בטיפול בה, וכתוצאה מכך נגרמו לה סיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו. הטענה העיקרית הייתה כי הצוות הרפואי לא בדק אותה במהירות ולא ביצע את הניתוח הקיסרי מוקדם יותר, דבר שגרם לסבל מיותר ולהפרת חובת הזהירות. בית החולים הכחיש את הטענות וטען כי הטיפול היה סביר ועמד בסטנדרטים רפואיים. בית המשפט בחן את ציר הזמן של האירועים, את חוות הדעת של המומחים ואת הרשומות הרפואיות. נמצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה בגין רשלנות, שכן השיהוי הנטען בבדיקה לא הוכח וההליך הכירורגי היה סביר ובזמן. בנוסף, הסיבוכים שהתרחשו, כולל הרחבה (קרע אורכי ברחם), חסימת מעיים והמטומה, לא נמצאו קשורים סיבתית לעיכוב כלשהו. בית המשפט דחה גם את טענתו החלופית של התובע בדבר היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, שכן הצוות הרפואי מסר מידע מספק, והתובע היה מסכים לניתוח בכל מקרה. ככלל, בית המשפט קבע כי בית החולים אינו אחראי לסיבוכים ודחה את התביעה. התובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 30,000 ₪.