ד"מ 52715-09-20

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר של הנתבעת, הגישה תביעה בטענה לפערי שכר במהלך העסקתה. נקודות המחלוקת העיקריות היו מועד תחילת העסקתה, שעות עבודה ללא תשלום וניכויים שלא כדין בגין הפסקות. בית המשפט פסק לטובת התובע. נקבע כי העסקתה של התובעת החלה ביום 12.4.2020, והיא חויבה בשכר עבור שמונה שעות עבודה באותו יום וארבע שעות ביום המחרת, בסך כולל של 349.44 ₪, לצד ניכוי פיצויים בסך 350 ₪. בנוסף, בית המשפט קבע כי הנתבעת ניכתה שלא כדין הפסקות כפולות משכרה של התובעת. התובעת הייתה זכאית להחזר הפסקות אלה, בסך 11 שעות עבודה בעלות של 29.12 ₪ לשעה, בסך כולל של 320.32 ₪, לצד ניכוי פיצויים בסך 320 ₪. עוד קבע בית הדין כי יום עבודתה האחרון של התובעת היה 8.6.2020, ותביעת הנתבעת לניכוי דמי הודעה מוקדמת נדחתה. הנתבעת חויבה לפצות את התובעת בגין שכר עבודה זה שלא שולם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.6.2020. כמו כן, הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובעת, בסך 1,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. פסק דין זה ניתן לאחר בחינת חומר הראיות ומציאת עדותו של התובע עקבית ואמינה, בעוד שטענות הנתבע היו לעיתים קרובות בלתי מבוססות.