ה"פ 509/07

תקציר

פסק דינו של השופט נסוב סביב סכסוך הבעלות על שטח בין שני צדדים אשר התקשרו בעבר בהסכמים בנוגע לשטח האמור. השופט פותח בהכנת הקרקע לסכסוך, ומכיר בקיומו של הסכם ראשוני בין הצדדים וחוזה עוקב. המשימה העיקרית היא לקבוע האם החוזה החליף את ההסכם הראשוני או חיזק אותו, ובכך לבסס את תביעת המשיב על השטח שבמחלוקת. לשם כך מפנה השופט לתקדימים משפטיים המגדירים את הקריטריונים להסכם מקדמי תקף, תוך שימת דגש על כוונת הצדדים והפרטים המהותיים המפורטים בהסכם. מסקנתם היא כי ההסכם הראשוני אכן התכוון לשמש כחוזה מחייב, המחלק את השטח באופן המעדיף את טענת המשיב. לאחר מכן, השופט מתעמק בפרשנות החוזה, בהתחשב בנסיבות ובכוונת הצדדים. הם מדגישים כי לשון החוזה, יחד עם השרטוטים המצורפים, תומכים באופן חד משמעי בטענת המשיב כי השטח שבמחלוקת נופל בחלקם. השופטת מתייחסת גם לביקורת סביב פרשנות חוזים ומיישרת קו עם העקרונות שנקבעו במקרים פורצי דרך קודמים, וקובעת כי לדעת הצדדים ולנסיבות יש חשיבות עליונה בפרשנות החוזים. השופט מוסיף ומצדיק את בעלותו של המשיב בהתייחסו להחזקה ארוכת השנים במקרקעין, ומשתמע מכך שהתנהגותם של המבקשים לאורך השנים מרמזת על הכרתם בתביעת המשיב. בנוסף, השופטת מוצאת אמינות בטענה כי השטח שבמחלוקת משמש כדרך גישה לשטח המשיב וכי חלוקת הקרקע נועדה להשוות את שווי החלקים שהוקצו לכל צד. לסיכום, השופט פוסק לטובת המשיב, ומאשר את בעלותם בשטח שבמחלוקת. משכך, מורה השופט כי העברת הזכויות תתבצע בהתאם לנהלים שהתווה המינהל. כמו כן, המבקשים נושאים באחריות משותפת לנשיאה בהוצאות המשפט של המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ייאכף בתוך 90 יום מיום מתן פסק הדין.