ת"פ 55035-08-20

תקציר

בית המשפט קבע כי טענותיו של הנאשם להגנת צדק, המבוססות על מחדלי החקירה לכאורה באיתור המסמכים המקוריים ועל אכיפה בררנית, הן מוקדמות מדי וחסרות ראיות תומכות. לפיכך, טענות אלה נדחות. הטענה הראשונה נוגעת להיעלמותו של תיעוד מקורי, שלטענת ההגנה פוגעת ביכולתם להתגונן. בית המשפט קבע כי ללא שמיעת עדויות כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות מומחה ההגנה, לא ניתן לקבוע אם היה כשל חקירתי, ואם כן, האם מחדל זה פוגע מהותית בטענת ההגנה. הערכה כזו צריכה להיות שמורה לשלב הכרעת הדין. אשר לטענת האכיפה הבררנית, ציין בית המשפט כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. ההחלטה להעמיד לדין את הנאשם מבלי להעמיד לדין את המתלונן לא התקבלה כמבוססת על שיקולים לא ענייניים. יתר על כן, יש לדחות את הטענה משום שאכיפה בררנית אינה מובילה בהכרח לביטול כתב אישום; במקום זאת, היא עשויה להצדיק עונש מופחת. לסיכום, בית המשפט קבע כי השלב הנוכחי של ההליך אינו בשל לצעדים קיצוניים כמו ביטול כתב האישום בעילה של הגנה על הצדק. חזקת החוקיות נוטה לטובת התביעה, והנאשם לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך זאת. לפיכך, הדיון בהכרעת הדין יימשך, ובית המשפט יבחן האם ניתן לרפא את מחדלי החקירה, אם בכלל, באמצעים דרסטיים פחות מאשר ביטול כתב האישום.