מ"ח 1675/12

תקציר

השופט דחה את הבקשה למשפט חוזר, מאחר שהמבקש לא הביא ראיות משכנעות לקיומה של עילה כלשהי למשפט חוזר. טענות המבקש התבססו על סעיפים 31(א)(1) ו-(2) לחוק בתי המשפט, שעניינם ראיות כוזבות או מפוברקות, וראיות או עובדות שיש בהן כדי לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון, בהתאמה. לגבי סעיף 31(א)(1), המבקש לא הוכיח כי כל ראיה שהוצגה במשפט הראשון הייתה שקרית או מזויפת, ולכן לא עמד בדרישות סעיף זה. אשר לסעיף 31(א)(2), הגיש המבקש ראיות שונות, לרבות חוות דעת מומחה ותצהיר. עם זאת, השופט מצא כי ראיות אלה אינן מצדיקות משפט חוזר, שכן הן חסרות אמינות או אינן משנות את תוצאות המשפט. בנוסף, חלק מהראיות היו זמינות למבקש במהלך המשפט הראשוני ולא הוצגו אז, וזו סיבה משמעותית לדחות את הבקשה למשפט חוזר. המבקש ניסה לטעון גם לפי סעיף 31(א)(4), שעניינו חשש לעיוות דין, אך השופט לא מצא טעם בטענות אלה, שכן הן כבר הועלו ונדחו בהליכים קודמים. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי אין עילה למשפט חוזר ולכן דחה את הבקשה.