תפ"מ 9068-04-22

תקציר

התובע במקרה זה מנסה לפנות את הנתבע מדירה שכורה. התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את תנאי הסכם השכירות בכך שלא גילתה כי הדירה תשמש למטרות עסקיות, בפרט כבית מגורים לאנשים עם צרכים מיוחדים, ובכך שביצעה שינויים בנכס ללא הסכמת התובע. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם. מסקנת פסק הדין היא כי טענת התובע כי לא היה מודע לכך שהדירה תשמש למגורי אנשים עם צרכים מיוחדים אינה מתיישבת עם חומר הראיות. התובעת ידעה את מטרת השכירות, כאמור על ידי מנכ"ל הנתבעת, המתווכים והחוזה עצמו, ואף אישרה את השינויים שנעשו בדירה בהתאם לצרכי הדיירים. זאת ועוד, השינויים שביצע הנתבע בנכס אושרו על ידי בנה של התובעת, שהיה מעורב בהליך השכירות, וטענת התובע כי לא הסכים לשינויים אלה אינה נתמכת וסותרת את הראיות הקיימות. לפיכך קבעה השופטת כי הנתבעת לא הפרה את הסכם השכירות ואין הצדקה לפינוי. התובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.