ע"א 665/72

תקציר

עניינו של הערעור בבקשה לאכיפת פסק דין זר למזונות שניתן בז'נבה, שוויץ. המערער, אזרח יווני תושב ז'נבה, והמשיב היהודי-ישראלי נישאו בשנת 1956 והתגרשו בשנת 1967, כאשר בית המשפט בג'נבה העניק למערער משמורת על בנם והמשיב שילם מזונות. המערער הגיע לישראל בשנת 1971 והגיש פסק דין מקוצר כנגד המשיב בגין אי תשלום מזונות. בטרם נשמעה טענה זו, הגיש המערער בקשה לאכיפת פסק החוץ. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האכיפה שכן היא הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר מתן פסק הבוררות. בערעור לבית המשפט העליון נקבע כי תקופת ההתיישנות בת חמש השנים חלה על פסיקת מזונות וכי הערכתו השגויה של המערער את יעילות ההליכים המשפטיים אינה מהווה סיבה מיוחדת לשיהוי. בית המשפט פירש את המונח "טעמים מיוחדים" כנטוע בגורמים אובייקטיביים ואינו תלוי ברצונו של המבקש. מאחר שהמערערים בחרו להגיש תביעה ולא בקשת אכיפה בתוך תקופת ההתיישנות, הם לא יכלו להסתמך על טעותם כצידוק. בנוסף, מעמדם המיוחד של פסקי דין למזונות לא פטר אותם מתקופת ההתיישנות בת חמש השנים החלה על פסקי דין זרים לפי הדין הישראלי. לבסוף ציין השופט עציוני כי התנהלות בא כוח המערער, שכללה הערות מיותרות על התנהלות בית המשפט המחוזי, הייתה בלתי ראויה ויש להימנע ממנה. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט ח' כהן הסכים עם הדחייה, אך הציע כי אין לזכות את המשיב בהוצאות, שכן לטענתו היה על המערער ללכת בדרך האכיפה.