ב"ל 2586/10

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת עבודה, מבקש לערער על החלטת הוועדה הרפואית בדרג א' משנת 2009 בנוגע לדרגת הנכות שלו. המוסד לביטוח לאומי סירב לקבל את ערעורו בנימוק שהוא הוגש מעבר למגבלת 30 הימים ולא התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות את השיהוי. התובע טען כי החלטת הוועדה אינה משקפת נאמנה את מצבו הרפואי וכי זכויותיו ייפגעו אם לא יוכל לערער. בית המשפט אמנם הכיר בכך שלמכון שיקול דעת לקבל ערעורים מאוחרים וכי הוא יכול לבחון את החלטות המכון, אך לא מצא חוסר סבירות קיצוני או פגמים בסירוב המכון להאריך את המועד במקרה זה. בית המשפט ציין כי הוועדה אכן שקלה את נכותו בעמוד השדרה של התובע והייתה לה גישה לראיות רפואיות. למרות שהתובע הציג חוות דעת רפואית מנוגדת, לא היה בכך כדי להוכיח כי החלטת הוועדה הייתה בלתי צודקת או בלתי סבירה. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה, תוך שהוא מדגיש כי התובע עדיין יכול לבקש בחינה מחודשת של דרגת הנכות שלו אם חלה החמרה במצבו, וגם התביעה להוצאות נדחתה. לשני הצדדים יש 30 יום לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי.