תפ"ח 34352-06-10

תקציר

פסק הדין דן בקשר שבין פיצויים פליליים ואזרחיים הפוסקים לנפגעי עבירה. פיצוי פלילי, כמפורט בסעיף 77 לחוק העונשין, משרת מטרות רבות. היא פועלת כסעד זמני וכפיצוי לקורבן, מבטאת את עמדתה המוסרית של החברה ואת סלידתה מהפשע, ומערבת את הקורבן בהליך הפלילי. חשוב לציין כי היא גם יוצרת מנגנון גבייה נוסף עבור הקורבנות, החוסך מהם עימות ישיר עם הנאשם במסגרת הליכי הוצאה לפועל אזרחיים. יתרונות סוציו-פרוצדורליים אלה אינם פוחתים מהעובדה שפיצויים אזרחיים עשויים היו להיפסק כבר בהליך אזרחי נפרד. לפיכך, עיתוי ההליך האזרחי אינו משפיע על ההחלטה לפסוק פיצויים פליליים. הם נתפסים כמשלימים ולא בלעדיים זה לזה, וההליך הפלילי יכול להוסיף ערך גם אם בית משפט אזרחי כבר פסק פיצויים. עם זאת, פסק הדין מכיר בסוגיה אפשרית של כפל פיצויים אם ההליך האזרחי כולל פסיקת פיצויים עונשיים. בתרחיש כזה, תיתכן חפיפה בין מטרות הנזק הפלילי לתכליות האזרחיות. השופטים מציינים כי בעוד שפיצויים עונשיים בתיקים אזרחיים משרתים בעיקר תכליות "פליליות" של ענישה והרתעה, לפיצויים פליליים יש היקף רחב יותר, לרבות שיקום וערוצי גבייה נוספים. כדי להתמודד עם חשש זה ולהימנע מכפל פיצויים, מציע פסק הדין להפוך את חובת תשלום הפיצויים הפליליים לסולידרית ובמקביל לחובת תשלום פיצויים אזרחיים. זה מבטיח שהנאשם לא ייענש פעמיים באופן בלתי הוגן על אותה עבירה. השופטים מדגישים כי גישה זו מכבדת את תכליות המשפט הפלילי מבלי להפריט אותו או ליצור מרוץ בין רשויות לנפגעים לבחירת ההליך המתאים. לבסוף, בית המשפט גוזר על הנאשם מאסר עולם ומורה לו לשלם פיצויים פליליים לקורבנות, כאשר כל התשלומים ינוהלו על ידי אמו של המנוח, המשמשת כאפוטרופוסית על הילדים הקטינים. סכומי הפיצויים ישולמו עד 1 במאי 2014, וההתחייבויות בנויות כך שסך הגבייה לא יעלה על סכום הפיצוי הגבוה יותר שנפסק בהליך הפלילי או האזרחי.