ת"פ 50009-10-20

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפים של ניסיון הטרדה מינית וסעיף אחד של התחזות. האישומים נגדו נובעים מקשריו ברשת עם שני אנשים שסבר כי הם קטינים. הוא יזם שיחות בעלות נימות מיניות ושלח להן תמונות ללא הסכמתן. שירות המבחן המליץ על מאסר על תנאי, קנס ופיצויים, תוך הכרה במוטיבציה של הנאשם לשינוי ובמאמציו לטיפול. עם זאת, הם גם ציינו כי לא ניתן לשלול את הסיכון לפגיעה חוזרת. התביעה טענה לעונש של שלושה עד תשעה חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר של מאסר על תנאי, תוך ציון הודאתו של הנאשם באשמה ועבירות בדרגה נמוכה. בית המשפט הכיר בערכים החברתיים בהם פגע הנאשם ובצורך בעונש מרתיע. הם גם הכירו בהבחנה בין פשעיו לבין עבירות מין חמורות יותר, במיוחד לאור משך הזמן הקצר והאופי הנמוך של האינטראקציות שלו. בסופו של דבר, השופט קבע כי טווח העונש ההולם יהיה בין תקופת עבודות שירות קצרה לתשעה חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם – לרבות הודאתו, חרטה, היעדר עבר פלילי, אורח חיים דתי ומחויבויות משפחתיות – בחרה השופטת בעונש בקצה התחתון של הקשת. על הנאשם נגזרו 45 ימי עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי - שישה חודשים בגין עבירות מין ושלושה חודשים בגין עבירות מין או הטרדה מינית - וצו מבחן. בנוסף, בית המשפט הורה לנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 1,000 ₪. השופט הדגיש כי שיקולי שיקום אינם המוקד העיקרי ויש להשתמש בהם רק במקרים חריגים. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 יום.