ת"א 7513/05

תקציר

התובעת, קטינה, תבעה את הנתבעים בגין רשלנות רפואית באמצעות הוריה, בטענה כי רשלנותם גרמה לה לשיתוק מוחין ופיגור שכלי חמור. אמה של התובעת, שהייתה בהריון עם תאומים, הייתה תחת השגחתו של הנתבע מס' 2, אשר הפנה אותה לבית החולים של הנתבעת מס' 1 לצורך לידה. כשהגיעה לבית החולים בלידה, סירבו לקבל טיפול ונאמר לה שבית החולים אינו ערוך ללידת תאומים. לאחר מכן היא פנתה לבית חולים אחר, שם ילדה בניתוח קיסרי. התובעת טענה כי רשלנות הנתבעים במהלך ההיריון ובעת הלידה גרמה לה נזק. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי רשלנות האם גרמה לנזק. בית המשפט קבע, כי הנתבע מס' 2 לא ביצע את מעקב ההריון כראוי ואף התרשל בהמשך הטיפול בעת שהותו בחו"ל, שכן לא דאג לרופא חלופי. עוד קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל בכך שסירב לטפל באמה של התובעת, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במקרה חירום. בית המשפט מצא כי גרסתה של התובעת לאירועים הייתה אמינה וקיבל את טענתה כי הגיעה לבית החולים וסורבה לקבל טיפול. בית המשפט העביר את נטל ההוכחה לנתבעים בשל אי ניהול רישומים נאותים. עוד קבע בית המשפט כי מעשי הנתבעים מהווים רשלנות רפואית וכי קיים קשר סיבתי בין רשלנותם לבין נזקי התובע, שכן העיכוב בטיפול גרם להסתברות גבוהה לנזק מוחי. עם זאת, בית המשפט מצא כי גם אמה של התובעת התרשלה, שכן היא לא ביצעה בדיקות מסוימות במהלך הריונה ועיכבה את ההגעה לבית החולים עם תחילת הלידה. כך, בית המשפט הטיל אחריות של 75% על הנתבעים ו-25% על התובעים. התיק הועבר לדיון נוסף כדי לקבוע את גובה הנזקים.