רע"א 7561/13

תקציר

פסק הדין עוסק בדחיית בקשת רשות ערעור על סעד זמני וצווי עיקול. בית המשפט מדגיש כי ככלל הוא מהסס להתערב בשיקול דעתו של בית משפט פרוצדורלי ביחס לצווים כאלה, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. המבקש לא שכנע את בית המשפט כי מקרה זה נופל תחת חריגים אלה. על פי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, על בעל דין המבקש סעד זמני להוכיח קיומה של עילת תביעה ולעמוד בתנאים ספציפיים הנוגעים למאזן הנוחות ולסעד הזמני המבוקש. המבקש לא הצליח לבסס חשש סביר שאי מתן הצו יעכב את ביצוע פסק הדין, במיוחד נוכח העובדה שהסכם הפשרה הנזכר התייחס רק להליך בבית משפט השלום. בית המשפט לא מצא כל פגם בטיפולו של בית המשפט המחוזי לגופו של עניין וקבע כי ניתן להתייחס לטענות במלואן במסגרת התובענה העיקרית. הרף להוכחת נחיצות במקרים של עיקול זמני הוא נמוך, אך המבקש לא יכול היה לחלוק כראוי על הכשל הכלכלי שתואר על ידי המשיבים. בית המשפט איפשר למבקש להציע חלופות כגון ערבות ליישום פסק הדין בעתיד. בנוסף, טענות חדשות שהציג המבקש לא נדונו, שכן הן לא הועלו בהליך הראשוני בבית המשפט. משכך, נדחה הערעור, וחויב המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.