ת"א 60848-11-21

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של בתי המשפט בישראל להכריע בעניינים הקשורים למקרקעין. ככלל, לבית המשפט הדן בסעד העיקרי יש סמכות לדון בשאלות אגב המתעוררות במהלך הדיון. עם זאת, כאשר מדובר בהליכי הסדר מקרקעין, לבית המשפט המחוזי סמכות שיפוט בלעדית, גם אם מהות התביעה אינה קשורה ישירות לבעלות במקרקעין. זאת, כדי להבטיח שתהיה רק ערכאה אחת שתחליט בעניין, תימנע מהחלטות סותרות ותבזבז זמן שיפוטי. במקרה ספציפי זה, התביעה הייתה לפירוק שותפות ואיסור על מימוש זכויות במקרקעין, אשר בדרך כלל מצויות בסמכותם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, בהתאמה. בהנחה שהסעד העיקרי הוא פירוק השותפות, לבית המשפט העליון תהיה בדרך כלל סמכות. אולם, מאחר שהמקרקעין הנדונים נמצאים בהליכי הסדר, לבית המשפט המחוזי נתונה סמכות לדון בעניין, בכל הנוגע לבעלות במקרקעין אגב פירוק השותפות. אשר על כן, התביעה נדחית, כפי שיש לברר תחילה בפני פקיד ההסדר ו/או בית המשפט המחוזי. החלטה זו מתיישבת גם עם העיקרון של הימנעות מהחלטות סותרות, מה גם שהליכי הסדר המקרקעין נמשכים, ומתעוררות שאלות לגבי זכויותיו של התובע בנכס. התובע נדרש לשאת בהוצאות הנתבעים, בעוד שלא נפסקו הוצאות לנתבע שלא הגיש כתב הגנה.