ע"פ 4817/22

תקציר

במקרה דנן, ביקשו המערערים לערער על צו מינהלי, אך לאחר קבלת המסמכים הרלוונטיים, הבסיס לערעורם נקבע כבלתי רלוונטי, מה שהוביל לדחיית תביעתם. הם ביקשו לאפשר להם לתקן את בקשתם בנוגע לנזקי סערה למעקות בטיחות בחוף, סוגיה נפרדת שדרשה בקשה חדשה. הדיון נמשך, כאשר המשיב דורש החלטה סופית לגופו של עניין. במהלך ההליך הגיש בא כוח המערערים בקשה לפסילת המשיב, תוך שהוא מסתמך על הטיה לכאורה מהחלטות קודמות שלטענתו הצביעו על עמדה קבועה מראש לדחיית הבקשה בטרם ישקול את כל הטענות, לרבות טענת שיהוי. המשיב התנגד לפסילה, וטען כי הבקשה, שעניינה בתחילה קבלת חומרי חקירה, ירדה לטמיון לאחר מסירת חומרים אלה. הפאנל הבהיר כי יש לדחות בקשות מקוריות אם הן מיותרות, כאשר נסיבות חדשות מחייבות הגשת בקשה חדשה. בית המשפט לא מצא עילה לפסילה, וציין כי נראה כי טקטיקות המערערים נועדו לעכב את ביצוע הצו ולא לטפל במשוא פנים ממשי. יתר על כן, התמהמהות העלאת הפסילה, למרות אינדיקציות קודמות של בית המשפט, ערערה עוד יותר את מעמדם. לסיכום, מאחר שלא התקיימו ראיות או שימועים מהותיים, ההטיה הנטענת לא הייתה מבוססת. בית המשפט הורה למערערים להגיש ערעורים בערוצים מתאימים אם אינם מסופקים על כך, אך עליהם להעלות את ענייניהם בבקשה חדשה. בקשת הפסילה נדחתה בשל טעויות פרוצדורליות והיעדר פעולה במועד, המאשרת את החלטותיו הקודמות של המשיב בנושא.