דב"ע שן/107 - 3

תקציר

עניינה של התביעה בעובדת שעברה שינוי משמעותי בסטטוס העסקתה בחברה המשיבה. בתחילה הועסקה במשרה מלאה, אך בעקבות חופשת הלידה עברה לעבוד במשרה חלקית בשכר שעתי. עם התפטרותה חישבה החברה את פיצויי הפיטורים שלה בנפרד עבור כל תקופת העסקה, דבר שהעובדת ערערה עליו, בטענה שיש לבסס אותו על שכרה האחרון לאורך כל תקופת ההעסקה. בית הדין האזורי צידד בעובד, אך בערעור נטען כי פסק הדין הראשוני לא הביא בחשבון את השינוי המהותי בשיטת העסקתו של העובד. ערכאת הערעור נעתרה וקבעה כי תקנות 6, 7 ו-8 לתקנות פיצויי פיטורים, אליהן התייחס בית הדין האזורי, אינן חלות במקרה זה. במקום זאת, יש לחשב את פיצויי הפיטורים בנפרד עבור כל תקופת העסקה, תוך התחשבות בצורות ההעסקה והשכר השונות. הדבר כרוך בחישוב פיצויי הפיטורים עבור התקופה הראשונה של עבודה במשרה מלאה, כולל חופשת הלידה, בהתבסס על שכרה האחרון לפני החופשה. בינתיים, התקופה השנייה, המאופיינת בעבודה שעתית חלקית, תחושב בהתאם. הערעור התקבל, והעובד חויב לפצות את החברה על הוצאותיה בשתי הערכאות, בסך 1,000 שקל.