סע"ש 4973-05-14

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות בגין העסקתו של התובע אצל הנתבעת. התובע, עובד חברת אבטחה, תבע הטבות שונות כגון תוספת ותק, פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, דמי חגים וגמול בגין אי הודעה לעובד, בסך כולל של 374,012 ₪. הסכום הנתבע התבסס על טענות התובע כי הנתבעת לא פיצתה אותו כראוי במהלך עבודתו, שנמשכה בין השנים 2001 ל-2013. בנוסף, התובעת דרשה מבית המשפט להורות להסתדרות (הנתבעת מס' 2), ארגון העובדים היציג, לערוך הסכם אכיפה בנוגע לתשלום זכויות סוציאליות. לחילופין, התובע ביקש פיצוי מההסתדרות בגין ייצוג לא הולם אם לא יעמוד בהסכם האכיפה. בית המשפט בחן כל אחת מדרישות התובע כנגד שני הנתבעים. נמצא כי התובעת זכאית לתוספת שכר ותק בסך 2,042 ₪, פיצויי פיטורים בסך 51,888 ₪, דמי חגים בסך 5,665 ₪ וגמול שעות נוספות בסך 9,776 ₪ מהמעסיק הנתבע. סכומים אלה חושבו על בסיס שעות העבודה בפועל של התובעת וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. עוד קבע בית הדין כי המעסיק הנתבע לא ביצע עבור התובעת הפרשות מלאות לפנסיה והורה לה לשלם 5,732 ₪ כפיצוי. כמו כן, בית המשפט דן בבקשת התובעת שההסתדרות תבצע את הסכם האכיפה או תעמוד בפני תביעה בגין ייצוג לא הולם. נפסק כי להסתדרות לא הייתה חובה להיענות לדרישת התובעת להפעיל את הסכם האכיפה, שכן מדובר בעניין פנים-ארגוני. בית הדין הדגיש כי הסכם האכיפה וועדת ההפרטה הם שני מנגנונים מקבילים לפתרון סכסוכי עבודה. טענת התובעת כי לא ניתן להפנות זכויות מגן לוועדת ההפרטה לא נתמכה וההסתדרות פעלה כראוי כשהציעה לייצג את התובעת באמצעות ועדה זו או בבית המשפט. לא נמצאה כל ראיה לייצוג פסול מצד ההסתדרות, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את התביעה נגדם. לסיכום, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 75,103 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית מסיום העסקתו. בנוסף, הן התובעת והן ההסתדרות חויבו כל אחת בהוצאות המשפט של השנייה, בסך 10,000 ₪ כל אחת, בשל ההצלחה החלקית של התביעות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.