LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 40820-09-25

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך40820-09-25
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך27 באפריל 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. נעים אבו סעיד
👨‍⚖️
שופטיםאבישי כהן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים ככל שרלוונטי, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **רקע ותיאור העובדות:** הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפת סוהר כדי להכשילו בתפקידו (סעיף 275ב בשילוב סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1997) והפרעה לסוהר בעת מילוי תפקידו (סעיף 275ב בשילוב סעיף 275 לחוק העונשין). העבירות בוצעו בסמוך לשעה 11:00 ביום 08.09.25, באולם בית המשפט בבאר שבע, מיד בתום השמעת החלטה בעניינו של הנאשם וארבעה אחרים. על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם והאחרים התלהמו, התפרעו וקללו את עורכי דינם. בתגובה, החלו סוהרים מיחידת "נחשון" להכניסם אל תא העצורים. הנאשם החל לדחוף את הסוהרים, התנגד לאזיקים, ובמהלך המאבק הטיח את ראשו לאחור ונגח בפניו של סוהר בשם כפיר, אשר נגרמו לו חבלות של ממש (שבר באף ודימום), ושריטות על זרועותיו. הנאשם נגח בפני הסוהר עובר לאיזוקו, ככל הנראה בעקבות החזרתו לאולם לאחר שהובא לכאורה לכיוון יציאת תא העצורים. הצדדים הגיעו להסדר דיוני ללא הסכמה עונשית. **עקרונות משפטיים מרכזיים ובחינת חומרת העבירות:** 1. **הגנה על עובדי ציבור וסוהרים:** פסק הדין מדגיש את חומרת העבירות הפוגעות באופן ישיר בערכי היסוד של שלטון החוק ובביטחונם של משרתי הציבור. המחוקק קבע עונשי מינימום של מאסר בפועל לעבירות תקיפת שוטר/סוהר, דבר המעיד על החומרה המיוחדת והצורך בהרתעה. ההגנה על יכולתם של גורמי אכיפת החוק והשמירה על הסדר לבצע את תפקידם ללא מורא מהווה ערך חברתי עליון. פגיעה זו חותרת תחת שלטון החוק ופוגעת בשלוות נפשם, שלמותם הגופנית וכבודם של סוהרים. 2. **מיקום ביצוע העבירה:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי לעובדה שהמעשים בוצעו בתוך אולם בית המשפט, סמוך לסיום דיון בעניינו של הנאשם. התנהלות זו מעידה על "העדר מורא חוק וזלזול בהליכים המשפטיים" ו"במוסדות השלטון ובהיכל המשפט". 3. **אופי התקיפה:** תיאור האירוע, במיוחד פעולת הנגיחה, מתואר כ"תעוזה רבה" ו"התנגדות אקטיבית ומתמשכת". בית המשפט, לאחר צפייה בסרטון האבטחה, קובע כי מדובר ב"התנהלות אלימה מכוונת" ו"אירוע נגיחה בפניו של הסוהר שבוצע מתוך כוונה ולא עקב ההתנגדות לאיזוק". 4. **הכוונה להכשיל בתפקיד:** כפי שמוגדר בחוק, העבירה של תקיפת סוהר "כדי להכשילו בתפקידו" מדגישה את הפגיעה בתפקודו של הסוהר ובסדר הציבורי. 5. **"רצף פעולות אלימות":** בית המשפט דוחה את טענת ההגנה לאירוע "ספונטני" וקובע כי מדובר ברצף פעולות אלימות שהובילו לתוצאה קשה. 6. **הרתעה:** בית המשפט מדגיש את הצורך בהרתעת היחיד והרבים. הוא מציין כי עונשי המאסר שהוטלו על הנאשם בעבר לא היו יעילים, ולכן נדרשת "ענישה מוחשית ומציבת גבול". **מדיניות ענישה וקביעת מתחם העונש:** * **השוואה לפסיקה:** בית המשפט סקר מקרים דומים והפסיקה המוצגת (סעיפים 7א'-ז') מציגה מנעד רחב של מתחמי ענישה, החל מ-6-12 חודשי מאסר (גטהון) ועד 18-30 חודשי מאסר (מוזפר, בתיק העיקרי). * **מתחם העונש ההולם:** בהתבסס על חומרת העבירות, הפגיעה בערכים המוגנים, מיקום ביצוע העבירה, אופי התקיפה והפסיקה הרלוונטית, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע **בין 8 חודשי מאסר ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל** (סעיף 9). * **שיקולים בגזירת העונש:** * **לחומרה:** הישנות העבירות, ההיעדר הרתעה מעונשים קודמים, ביצוע העבירה בבית המשפט, אופי התקיפה (נגיחה). * **לקולא:** הודאת הנאשם (חסכון בזמן שיפוטי, נטילת אחריות), גילו הצעיר (24), שירות צבאי תומך לחימה (טענת ההגנה), העדר תכנון מוקדם (טענת ההגנה). * **מיקום העונש:** בית המשפט בחר למקם את עונשו של הנאשם "ברף העליון של השליש התחתון של מתחם העונש" (סעיף 13). **חידושים ונקודות משפטיות נוספות:** * **הפרדה בין חפיפה למצטבר:** חידוש משמעותי בפסק הדין הוא ההחלטה על שילוב של מאסר על תנאי שירוצה בחופף ובמצטבר. באופן ספציפי: 8 חודשים ירוצו במצטבר לעונש המאסר שכבר מרצה הנאשם, ו-3 חודשים ירוצו בחופף. בכך, בית המשפט מכיר בכך שהעונש שנגזר אינו משפיע אך ורק על ריצוי העונש הקיים, אלא עשוי להאריך אותו, תוך איזון עם תקופת המאסר שכבר נגזרה עליו. * **פיצוי לנפגע העבירה:** הטלת פיצוי בסך 8,000 ₪ לסוהר שנפגע. בית המשפט מצא לנכון להטיל פיצוי משמעותי, תוך התחשבות בטענת הנאשם למצבו הכלכלי (כמי ששוהה במאסר ממושך). * **התחייבות כספית:** הטלת התחייבות כספית למניעת עבירות אלימות, כרכיב הרתעתי נוסף. * **התחשבות בעונש שכבר נרצה:** בית המשפט מתחשב בכך שהנאשם כבר מרצה עונש מאסר ממושך, וקובע חלק מהעונש החדש (3 חודשים) בחופף, תוך שהוא מציין את השפעתו על ריצוי העונש בהליך האחר. **גזר הדין:** 1. **11 חודשי מאסר בפועל:** 8 חודשים ירוצו **במצטבר** לעונש המאסר שכבר מרצה הנאשם, ו-3 חודשים ירוצו **בחופף** לעונש המאסר שכבר מרצה. 2. **8 חודשי מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, למניעת עבירת אלימות מסוג פשע. 3. **5 חודשי מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, למניעת עבירת אלימות מסוג עוון או איומים. 4. **פיצוי למתלונן:** 8,000 ₪ לסוהר כפיר עזריה. 5. **התחייבות כספית:** 5,000 ₪, למשך שנתיים, למניעת עבירת אלימות מסוג פשע. **סיכום:** פסק הדין מהווה דוגמה לאופן שבו בית המשפט מפרש ומיישם את עקרונות דיני העונשין, תוך איזון בין הצורך בהגנה על עובדי ציבור, הרתעה, שיקום, ונטילת אחריות. הוא מדגיש את חומרת תקיפת סוהרים, במיוחד בבית משפט, ומבטא מדיניות ענישה מחמירה בנושא זה, תוך שילוב חדשני של ריצוי עונשים במצטבר וחופף.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 40820-09-25 מדינת ישראל נ. נעים אבו סעיד, שלום (27.4.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית