ת"צ 30850-11-10

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לאשר תיק גביית חובות כתובענה ייצוגית. על פי הדין בישראל, על המבקש להוכיח כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות משותפות של דין או עובדה בין כל חברי הקבוצה וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך. במקרה זה, התביעה נסובה סביב גבייה מנהלית של חובות לאחר תום תקופת ההתיישנות. בית המשפט מצא כי יידרשו חקירות פרטניות כדי לקבוע את פרטי המקרה של כל נישום, לרבות מתי החלה תקופת ההתיישנות של החוב, מה שהופך את התביעה הייצוגית לבלתי יעילה. בנוסף, טיבה של טענת ההתיישנות משמעותו שכל מקרה נשען על נסיבות פרטניות, כך שלא ניתן לזהות שאלה משותפת לכל הנישום. גם מבלי להכריע בטענות הפרטניות, הגיע בית המשפט למסקנה כי תובענה ייצוגית אינה דרך מתאימה לפתרון תביעות אלה. השופט גם הביע ספק לגבי האפשרות של תביעה ייצוגית על בסיס טענת התיישנות, וציין כי תביעות אלה הן הגנתיות באופיין ומתייחסות לטענות פרוצדורליות ולא לביטול חוב מהותי. מאחר שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים לאישור כתובענה ייצוגית, פסק השופט כנגדה והורה למבקש לכסות את הוצאות המשיב וקבע את הסכום על 5,000 ₪.