ע"מ 2054/07

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אשר קיבל את התנגדות המשיב לבקשת המערער לקיים את רצון המנוח. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הייתה מעורבות של המערער בעריכת הצוואה ולכן יש לפסול אותה לפי סעיף 35 לחוק הירושה, וגם לשיטתו של בית המשפט היה מקרה של השפעה בלתי הוגנת לפי סעיף 30 לאותו חוק. המערער טוען כי הצוואה אכן משקפת את רצונו האמיתי של המנוח ואין מקום לבטלה, וממילא אין להביא לביטולה של מעורבותו ושל בנו בעריכת הצוואה. המשיב תומך במסקנתו של בית משפט קמא. שופט בית המשפט המחוזי, השופט משה דרורי, מסביר כי העד המרכזי בתיקי צוואה, המנוח, אינו נוכח, ולכן יש לנקוט משנה זהירות בטרם קביעת ממצאים עובדתיים. השופטת מדגישה, כי מסקנתו של בית משפט קמא בדבר מעורבותם של המערער ובנו בעריכת הצוואה מתקבלת על הדעת, ויש הצדקה מלאה להחלת סעיף 35 לחוק הירושה, על אף השלכותיו הקשות, מה גם שהמערער ובנו כבר הלכו בעבר בדרך בלתי חוקית, כפי שעולה מפסק דין קודם. בנוסף, השופטת מזכירה כי סעיף 35 משמש כגורם מרתיע למי שלוקח חלק בעריכת הצוואה, וגם אם ניתן להוכיח כי הצוואה מבטאת את רצונו החופשי של המנוח כלפי מי שלקח חלק בעריכתה, עדיין הצוואה תיחשב בטלה. השופט דן אף הוא בסוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת ומזכיר כי גם מסקנתו של בית משפט קמא בעניין זה מתקבלת על הדעת. לבסוף, השופט קובע כי על המערער לשלם למשיב 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.