בש"א 33/87

תקציר

פסק הדין סובב סביב ייפוי כוח והשלכותיו על ייצוג ואישור משפטי. המשיב העניק ייפוי כוח מצומצם למשרד עורכי הדין מרינסקי, אברמוב ושות', תוך הגבלה מפורשת הקובעת כי עורכי הדין אינם זכאים לקבל כל כתבי טענות או כתבי תביעה מטעם המשיב. עם זאת, המערער ניסה להגיש את הודעת הערעור באמצעות משרד עורכי הדין, אך המשרד סירב, בנימוק של המגבלה האמורה. המערערת טענה כי הוראה נוספת בייפוי הכוח מסמיכה את עורכי הדין לייצג את המשיב בעניין. הנושא הובא בפני בית המשפט העליון, שם דחה הרשם הנכבד את בקשת המערערת לראות בהמצאה עבור משרד עורכי הדין כהמצאה עבור המשיב. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, והדגיש כי הרשאה לפעולה משפטית חייבת להיות מפורשת וכל הגבלה על הרשאה זו מחייבת. עוד קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין המשיב אינו זכאי להוצאות כלשהן, ותחת זאת נפסקו הוצאות הדיון בפני הרשם לאוצר המדינה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הערעור על החלטת הרשם נדחה, אפוא, והותיר למערערת את האפשרות לבקש את מסירת הודעת הערעור מחוץ לסמכותו של בית המשפט.