רע"פ 6115/06

תקציר

התיק סובב סביב מוראד אבו לבן, שהורשע על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים בנהיגה בזמן פסילה ובהפרת הודעת איסור שימוש, מה שהוביל למספר עונשים כולל עונש מאסר קצר. עם זאת, בערעור ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את עונש המאסר והעדיף להאריך את המאסר על תנאי, בנימוק שהמאסר עלול לפגוע במי שאין לו ניסיון קודם במאסר. בית המשפט המחוזי הדגיש את החשיבות של אזהרה לעבריינים עם עונש מאסר על תנאי בטרם ישקול מאסר בגין הפרות חוזרות ונשנות, עמדה העולה בקנה אחד במספר מקרים דומים בהם טיפל השופט א' חבש. עם זאת, המבקש ערער על פסק דין זה, וטען כי הקלה כזו פוגעת בהרתעה ובביטחון הציבור בכך שאינה מענישה בקפדנות על מעשי נהיגה בזמן פסילה, עמדה שהוכרה בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון. פסק הדין מדגיש כי בעוד שהענישה צריכה להתחשב בנסיבות פרטניות, לא ניתן להתעלם מחומרת העבירה ומהצורך בהרתעה. חשוב לציין כי פסק הדין מבהיר כי אין להתנות את המאסר במאסר על תנאי קודם, שכן נהיגה בזמן פסילה טומנת בחובה עונש חוקי משמעותי. ההחלטה, שהתקבלה על ידי השופט א. א. לוי ועליה הסכימו השופטים א' ארבל וש' הוברן, מדגישה את האיזון בין התחשבות הפרט לבין שלום הציבור, ובסופו של דבר מקיימת את גזר הדין כפי שנקבע על ידי הערכאה הנמוכה יותר.