ת"א 36987-03-16

תקציר

התובעת, שבבעלותה מספר חלקות קרקע, תבעה את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אתא לפיצוי כספי לאחר שהוועדה הפקיעה שתיים מחלקותיה מבלי לשלם לה את הסכום המתאים. התובעת דרשה פיצויים בסך 1,754,582 ₪, אך הנתבעת דחתה את מרבית טענותיה וטענה כי ההפקעות נופלות לארבעים האחוזים המותרים להפקעה ללא תמורה, כי תביעת התובעת נדחתה וכי היא חייבת לנתבע סכומים ניכרים העולים על סכום התביעה. הנתבע גם טען מנגד כי התובע חייב להם כספים בגין היטל השבחה על חלקות אחרות, וניתן לקזז חוב זה כנגד הסכום הנתבע על ידי התובע. בית המשפט מצא כי התובעת אכן זכאית לפיצוי בגין אחת החלקות, חלקה 17, אך לא בגין חלקה 20, שכן התובעת ויתרה על תביעותיה כלפיה. באשר לחלקה 17, קיבל בית הדין את טענת התובעת כי תביעתה לא התעכבה וכי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס דחייה מחמת שיהוי. עם זאת, בית המשפט העדיף את הערכת הנתבע את שווי החלקה, שהייתה נמוכה מזו של התובע, וקבע כי גישתו של הנתבע סבירה יותר. בית המשפט אף נעתר לבקשת הנתבע לנכות את סכום הפיצויים המגיעים לתובע מהחוב שחב התובע לנתבע בגין היטל השבחה בחלקות אחרות. בית המשפט הגיע למסקנה כי מאחר שהחוב המגיע לנתבעת עולה על סכום הפיצוי בגין חלקה 17, יש לדחות את תביעת התובע לפיצויים. לבסוף, בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבע 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-5,000 ₪ הוצאות, ונתן את פסק הדין ביום 24.6.2018.