מ. מקרקעין 27-09-20

תקציר

פסק הדין דן בשני תיקים, תיק מס' 9-27-20 ותיק מס' 9-47-20, שהגישו התובעים, בעלי חנות בבית משותף, נגד הנציגות ובעלי הדירות. תיק מס' 27-9-20 מתמקד בפגם במערכת הביוב בחנות התובעים, כאשר התובעים דורשים מהנציגות, כנתבעים, לתקן את הליקוי, בהיותה אחראית לניהול הרכוש המשותף בבית המשותף. התובעים טענו כי הפגם נגרם כתוצאה מפלישת מערכת הביוב של הדירות ודרשו מהנציגות לשאת בעלויות התיקון. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי מערכת הביוב של חנות התובעים חוברה שלא כדין לקו הביוב של הדירות, בניגוד להיתר הבנייה. משכך, נחשבו התובעים לפולשים למערכת הביוב והיו אחראים לפגם. השופט הורה לתובעים לתקן את מערכת הביוב בהתאם להיתר הבנייה ולשאת בעלויות הנלוות. תיק מס' 9-47-20 עסק במספר סוגיות. ראשית, הנציגות דרשה מהתובעים לשלם את חלקם בהוצאות אחזקת הבית המשותף, דבר שהתובעים לא עשו במשך מספר שנים. השופטת הורתה לתובעים לשלם ביחד ולחוד 6,975 שקל עבור התקופה שבין אפריל 2013 לדצמבר 2020. שנית, הנציגות ביקשה לעצור את השימוש הבלתי חוקי לכאורה של התובעים ברכוש המשותף, לרבות התקנת מזגנים, שילוט ופתח באחד הקירות. השופטת קבעה כי הקירות החיצוניים הם רכוש משותף והורתה לתובעים להסיר את המזגנים והשילוט ולאטום את הפתח, שכן מדובר בשימושים רגילים וסבירים שאינם דורשים את הסכמת האסיפה הכללית. שלישית, הנציגות דרשה להסיר בנייה בלתי מורשית בחניון התובעים. השופט פסק לטובת הנציגות והורה לתובעים להרוס את הבנייה. לבסוף ביקשה הנציגות לבטל את הפיצול בחנות של התובעים, מה שאפשר להם להשתמש בחלק אחד ולשכור את השני. השופטת הסכימה, שכן התובעים לא קיבלו את הסכמת האסיפה הכללית לפיצול, והורתה להם להחזיר את החנות למצבה המקורי. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנציגות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 14,000 ₪.