ע"א 1386/02

תקציר

המשיב, דוד כץ, הגיש תביעה נגד המערער, חיים רבינוביץ, בגין אי תשלום עמלות המגיעות לכאורה למשיב על פי הסכם ביניהם. התביעה ביקשה את חשיפת חשבונותיו של המערער וסעד כספי. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, הורה למערערת למסור דוחות מפורטים של העברות הכספים בתוך 45 יום והצהיר כי המשיב זכאי ל-50% מכל תקבול או עמלות הנובעות מההשקעות. עם זאת, בית המשפט קבע מגבלה של 1,000,001 ₪ על הסעד הכספי המבוקש, אשר היווה את הבסיס לתביעת המשיב. כותרת החלטת בית המשפט הייתה "תביעה למתן חשבונות". המערערת ערערה על החלטה זו, אך המשיב ביקש לדחות את הערעור בנימוק שלא מדובר בפסק דין אלא בהחלטה אחרת, המחייבת רשות ערעור. בית המשפט העליון הסכים עם המשיב וקבע כי החלטת בית משפט קמא היא צעד פרוצדורלי לקראת קביעת הסעד הכספי הסופי ולא פסק דין סופי. ההחלטה הורתה למערערת להעמיד חשבונות, שהיוו מנגנון לחישוב הסעד הכספי, ולא העניקה כל סעד סופי למשיב. זאת ועוד, בהבהרה שערך בית משפט קמא עצמו את החלטתו נאמר כי מדובר בשלב בהתדיינות בלבד. לפיכך, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי יש לדחות את הערעור מאחר שלא הוגש בתוך המועד האחרון לערעור על פסקי דין, וההחלטה הייתה החלטה שונה בלבד.