רע"פ 8778/18

תקציר

בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא בסיס ממשי לבחון מחדש את חומרת העונש שהוטל תחילה על ידי בית משפט השלום בירושלים. המערער הורשע בעבירות הונאה, ובפרט בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה והוצאת שיק כוזב, שגרמו למעילה כספית כוללת של כ-80,000 ₪ משני קורבנות שונים. בית משפט השלום גזר עליו שישה חודשי מאסר, קנס של 3,000 שקל, פיצויים לקורבנות ומאסר על תנאי בגין עבירות עתידיות אפשריות. המערער טען כי נסיבותיו האישיות, לרבות קשיים כלכליים וחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, מצדיקות עונש מופחת וטען כי שגה בית המשפט בכך שלא ביקש תסקיר משירות המבחן. עם זאת, הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון אישרו את גזר דינו של הערכאה הנמוכה יותר כמתאים בהקשר זה, תוך הדגשת הנזק המשמעותי שגרמו מעשי המרמה שלו לפרנסת קורבנותיו. כמו כן, הם ציינו כי העבירות פוגעות באמון החברתי ומצדיקות ענישה מחמירה. לפיכך, הערעור לא הצביע על חריגה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת או על סוגיה עקרונית המצדיקה בחינה נוספת, שהובילה לדחייתו.