ת"א 55691-10-23

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים. על פי תקנות סדר הדין האזרחי פרק י"ד, תכליתו של סעד זמני היא להבטיח שמירה על זכויות לכאורה במהלך הליכים משפטיים. בהתבסס על הראיות הקיימות, בית המשפט מקבל כי למבקש סיכוי טוב להצליח בתביעתו לבעלות על הרכב המדובר. הדבר נתמך על ידי רישום הרכב על שם המבקש, כמו גם תקשורת דוא"ל ווואטסאפ בין הצדדים. בית המשפט מדגיש כי מדובר בממצא ראשוני, כאשר לגופו של עניין יוכרע במועד מאוחר יותר. בית המשפט שקל גם את הנזקים הפוטנציאליים לשני הצדדים אם יינתן או יידחה סעד זמני. נפסק כי מתן הסעד המבוקש על ידי המבקש מוצדק, שכן הנזק הפוטנציאלי למבקש של אי החזרת הרכב עולה על הנזק שנגרם למשיב. החלטה זו נתמכת עוד בקביעה כי החזקת הרכב על ידי המשיב מהווה עזרה עצמית, שאינה דרך פעולה לגיטימית. לא ניתן לעשות שימוש ברכב הנדון, שכן המבקש השבית אותו מול משרד התחבורה, והשארתו אצל המשיב עשויה להפחית את ערכו עם הזמן. נלקחו בחשבון שיקולים נוספים של צדק, הגינות ותום לב. בית המשפט מוצא כי המבקש לא התמהמה שלא לצורך בהגשת תביעתו וכי החזקתו של המשיב ברכב נראית כטקטיקת מיקוח בעיצומה של מערכת יחסים שנויה במחלוקת. כידוע, הסעד הזמני המבוקש דומה מאוד לסעד העיקרי המבוקש, מצב שרק לעתים רחוקות מצדיק מתן סעד זמני. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי במקרה זה, זכות הבעלות המהותית של המבקש, יחד עם יתר השיקולים שצוינו, מצדיקה מתן סעד ביניים. לפיכך, הבקשה מתקבלת. המשיב מצווה להעביר לידי המבקש את רכב הסקודה בעל לוחית הרישוי מספר 27-029-12. עם זאת, נאסר על המבקש להשליך את הרכב עד להכרעה בהליך העיקרי. צו זה נכנס לתוקף לאחר שהמבקש עומד בתנאים המפורטים בפסק הדין, לרבות מתן ביטוח תקף והתחייבות חתומה כדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. בנוסף, יישא המשיב בהוצאותיו של המבקש, בסך 750 ₪, בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, וניתנה ביום 28.11.2023.