ת"א 32867-05-21

תקציר

השופט החליט לדחות את התביעה נגד החברה הנתבעת מכמה טעמים. ראשית, בשל התיישנות, עילת התביעה נגד החברה התרחשה בשנת 2013, ואילו התביעה הוגשה בשנת 2021, אשר חורגת ממגבלות הזמן הקבועות בסעיפים 5(1) ו-6 לחוק ההתיישנות. למרות שהתובע הגיש תביעה נוספת כנגד הנתבעים בשנת 2020, אשר נדחתה, התקופה בה היה הליך זה תלוי ועומד אינה מצדיקה את השיהוי בהגשת התביעה הנוכחית. שנית, השופטת מסכימה עם טענת הנתבע כי נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן תביעתו הנוכחית של התובע סותרת את תביעתו הקודמת מבחינת המועדים והסכומים הנתבעים. לבסוף, השופט פוסק לטובת טענת הנאשם כי נעשה מעשה של בית המשפט. למרות שהחברה הנתבעת לא הייתה צד בהתדיינות הקודמת, קיימת סמיכות משפטית מספקת בין החברה לבין הנתבעים באותו הליך כדי לבסס מעשה של בית המשפט מחמת השתק בעילה. השופטת מציינת כי ניתן היה להגיש את התביעה הנוכחית נגד החברה בתובענה הקודמת, ולתובע הייתה הזדמנות מספקת להבהיר את טענותיו. עוד צוין בהחלטה כי התובע לא יידרש לשלם ערבות, והחברה זכאית להוצאות ושכר טרחת עורך דין סביר מהתובע.