ת"א 34116-11-17

תקציר

המחלוקת בין עורך דין, התובע, לבין לקוחו, הנתבע, מתמקדת בהסכם שכר טרחה עבור שירותים משפטיים שניתנו בתביעה. התובע טען כי הנתבע חייב לו שכר טרחה נוסף על בסיס הסכם שכר הטרחה שנחתם, ואילו הנתבע טען כי ההסכם מטעה וביקש לפרש את תנאיו אחרת. השופטת פתחה בדחותה את טענת הנתבע כי הסכם בעל פה קודם היה מחייב. נקבע כי הסכם שכר הטרחה החתום, שכלל הוראה לשכר טרחה מותנה המבוסס על החיסכון מסכום התביעה, גובר על כל הסכם קודם. המחלוקת העיקרית בנוגע לפרשנות סעיף 6 בהסכם שכר הטרחה, שהעניק לתובע שכר טרחה בשיעור של 15% מהחיסכון מסכום התביעה, הוכרעה לטובת התובעת. בית המשפט פירש את הסעיף כחיסכון בתביעה, ולא שכר טרחה מתביעת חוב נפרדת. בנוסף, מצאה השופטת את טענת הנתבעת כי הסכם שכר הטרחה שילב אלמנטים של שתי טיוטות קודמות אינה משכנעת. המחלוקת השנייה התמקדה בקביעת סכום התביעה הנזכר בסעיף 6. התובע טען לסכום גבוה יותר, ואילו הנתבע טען כי הסכום צריך לשקף את הצעת בית המשפט להסדר פשרה נמוך יותר. השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי הסכום הנקוב בהסכם שכר הטרחה עומד על כ-700,000 ₪, כפי שהציע בית המשפט. עם זאת, השופטת הדגישה כי לקביעה זו אין כל השלכה מעשית, שכן סבירות שכר הטרחה עדיין תיבחן. בית המשפט בחן ביסודיות את סבירות שכר הטרחה ומצא כי הוא מופרז ובלתי מידתי. הסברו של התובע לעלייה המשמעותית בשכר הטרחה מטיוטה קודמת לא היה מספק. זאת ועוד, שכר הטרחה שדרש היה גבוה בהרבה משיעורי המינימום שנקבעו על ידי לשכת עורכי הדין ונעדר מידתיות והולמות. עדותו של עו"ד דובין תמכה בטענה כי שכר הטרחה אינו סביר, במיוחד בהתחשב בהצעת הפשרה של בית המשפט. השופטת מתחה ביקורת על חוסר הבהירות והגילוי המלא בהסכם שכר הטרחה, במיוחד לאור יחסי הנאמנות בין עורך הדין ללקוח. נפסק כי היה על התובע לציין במפורש את סכום התביעה ולמסור מידע נוסף לנתבע על הסיכונים ושכר הטרחה המקובל. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט כי שכר הטרחה הנקוב בהסכם חורג מטווח סביר ומקובל. במקום זאת, התובע היה זכאי לתשלום נוסף בסך 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. סכום זה החליף את הרכיב המותנה בהסכם שכר הטרחה. התובעת הייתה זכאית גם לתשלומים נוספים בגין הוצאות נוספות. השופט הורה לנתבע לשלם סכומים אלה, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15% מסכום פסק הדין וחלק יחסי משכר הטרחה. התביעה התקבלה בחלקה, וההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים.