ת"א 51798-12-15

תקציר

פסק הדין עוסק בשלוש תביעות הקשורות לפירוק שיתוף בשלוש חלקות נדל"ן יקרות ערך בתל אביב, בבעלות של כמאתיים איש. המחלוקת העיקרית היא האם יש למכור את הנכסים ביחד או לחוד, ואיזה סוג עסקה יש לבצע – מכירה במזומן, או משהו מורכב יותר כמו הסכם קומבינציה. השופט בוחן תחילה את סוג העסקה המתאים, תוך שקילת היתרונות של מכירה במזומן מול אפשרויות אחרות. הם מסיקים כי מכירה במזומן היא השיטה הנכונה והיעילה ביותר, שכן סוגים אחרים של עסקאות יהיו מורכבים, גוזלים זמן, ולא סביר לקבל את הסכמת כל הבעלים. עוד מציינת השופטת כי הדרך המועדפת בחוק לפירוק שותפויות היא באמצעות מכירה במזומן. המחלוקת השנייה נוגעת למנגנון המכירה – האם יש למכור את הנכסים בנפרד או ביחד. השופט מצדד בהצעת הכונסים להזמין הצעות עבור הנכסים הבודדים ועבור שלושת הנכסים יחד. לאחר מכן ישוו הכונסים את השווי המצרפי של המכירות הבודדות למכירה המשותפת, ובכך יאפשרו לקבל את התמורה המרבית. השופט טוען כי שיטה זו מבוססת משפטית, יעילה ועולה בקנה אחד עם התקדימים. הם גם מציינים כי רצונם של רוב הבעלים המשותפים נוטה למכירה משותפת. בנוסף, השופט ממנה את אותם כונסי נכסים לכל שלושת הנכסים, מתוך סברה כי החלפת כונסי הנכסים למגרשים 57 ו-59 תשבש את הליך המכירה. הכונסים הנוכחיים הפגינו מקצועיות ומסירות וכבר מכירים את התיקים. השופט מורה לכונסי הנכסים לרשום את מינויים, להגיש סקר על הבעלים ולהגיש דו"ח לפני הדיון הבא. פסקה מקיפה זו מאגדת בתוכה את המחלוקות, השיקולים והפסיקה המרכזיים הקשורים לפירוק שותפויות אלה.