בר"ע 2452/03

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת העותר למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבים. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של הבקשה, יחד עם תגובת המשיבים והפרכת המבקש לאחר מכן, בהתאם למסגרת הרגולטורית הרלוונטית. העותרת לא סיפקה הצדקה מספקת לגבור על האינטרס המועדף של המשיבים להגן על זכותם החוקתית לבעלות במקרקעין. זאת ועוד, ראיות המשיבים, לרבות תצהיר מפורט, עמדו בהצלחה בנטל ההוכחה הנדרש והציגו גרסה משכנעת לאירועים. הימנעותו של העותר מלהציג גרסה נגדית משכנעת, לרבות אי הצגת ראיות עובדתיות כלשהן או בקשות לחקירה נוספת, פועלת לרעתם ומחזקת את אמינות טענות המשיבים. בית המשפט מכיר בכך שסעד זמני הוא עניין רציני ויש להעניקו רק לאחר בחינה מדוקדקת של ההשלכות על שני הצדדים. במקרה דנן, עילת התביעה של המשיבים נתמכה די הצורך בראיות, והנזק הפוטנציאלי שייגרם להם אם לא יינתן העיקול נחשב משמעותי. בנוסף, מצא בית המשפט כי הערכת דמי השכירות החודשיים על ידי המשיבים כבסיס לסכום העיקול הייתה סבירה, שכן המבקשת לא סיפקה כל חישוב חלופי. בנסיבות אלה, הבקשה לצו עיקול זמני נדחית, והמבקש מחויב בהוצאות המשיבים, בסך 6,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. החלטה זו נמסרה לצדדים באמצעות דואר רשום.