בג"צ 962/04

תקציר

העותרים, עובדי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, ביקשו כי הכספים שהועברו מהמדינה עבור תשלומי שכרם יופקדו בחשבון נפרד כדי להבטיח את קבלת שכרם. כ-60 רשויות מקומיות הלינו משכורות עובדים, לעתים במשך חודשים ואף יותר. המדינה נקטה צעדים לתמיכה כלכלית ברשויות המקומיות, כולל החלטה להעביר 1.5 מיליארד שקל על פני שנתיים, בכפוף לתנאים מסוימים. תיקון לחוק שהוכנס לאחרונה יצר מסגרת להבראת הרשויות המקומיות, המבטיחה ששכר העובדים ישולם מחשבון מיוחד, ומגן עליהם מפני עיקול. עם זאת, זה חל רק על רשויות מקומיות ספציפיות. העותרים טענו כי יש לחייב את המדינה לשלם את שכרם ישירות לחשבון נפרד, תוך מתן קדימות על פני נושים אחרים. המדינה התנגדה לכך, שכן הדבר עלול להביא להגדלת התקציב או לפגוע במסתמכים על שירותי הרווחה. בית המשפט מצא כי אינו יכול להורות למדינה לשלם שכר באופן ישיר, שכן היא מעדיפה קבוצת נושים אחת על פני אחרות, והשיטה המוצעת תשלול את זכות הקיזוז של המדינה בהתחשבנות מול הרשויות המקומיות. יתר על כן, חוק הרשויות המקומיות הבטיח כי כספים למטרות חינוך ינוהלו בנפרד וניתן יהיה להשתמש בהם רק למטרתם המיועדת. בית הדין הדגיש את חוסר הראויות שבהלנת שכרם של עובדי ציבור, אך הגיע למסקנה כי הפתרון המוצע על ידי העותרים אינו ישים, במיוחד משום שהוא ייטיב רק עם עובדים מסוימים. תחת זאת, הציע בית המשפט דרכים משפטיות אחרות בהן יוכלו העותרים לנקוט, כגון חתירה להסדר נושים או הסתמכות על חוקים קיימים המאפשרים התערבות של השלטון המרכזי בענייני הרשות המקומית. בסופו של דבר נדחתה העתירה, וצו ההשהיה הקודם הוסר.