ת"א 618/07

תקציר

התובע, יליד 1984, נפצע בתאונת דרכים בשנת 2006 והגיש תביעה נגד הנהג הנתבע בגין נזקים. הנתבע לא ערער על חבותם, והמשפט התמקד בגובה הפיצויים המגיעים להם. התובע שהה למעלה מ-11 חודשים בבית החולים ועבר שיקום במשך מספר שנים. מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט העריכו את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 53%, לרבות נכויות אורתופדיות (19%), נוירולוגיות (20%), נפשיות (15%) ועיניים (15%). השופט קיבל את חוות דעת המומחים ולא מצא סיבה לסטות מהערכותיהם. בהתייחסו לנכות תפקודית, בית המשפט שקל את יכולתו של התובע לתפקד לאחר התאונה ואת פוטנציאל פרנסתו. השופט הכיר בכך שקביעת הנכות התפקודית מאתגרת בשל אופייה הספקולטיבי והצורך להעריך ליקוי עתידי. הם הגיעו למסקנה כי נכותו התפקודית של התובע תואמת את נכותו הרפואית, בניכוי הליקוי הלא תפקודי הקשור לצלקות. מאחר והתובע היה צעיר ובתחילת דרכו, הוערכה נכותו התפקודית בשיעור של 48%, ובסיס שכרו נקבע לפי השכר הממוצע במשק. נזקים לא ממוניים, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים, הוצאות עבר והוצאות רפואיות חושבו כולם על בסיס נכות תפקודית זו. סך הנזקים נאמד ב-1,746,000 ₪. עם זאת, בוצעו ניכויים בגין קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בסך 942,394 ש"ח ובגין תשלומים קודמים ששילמה הנתבעת בסך 90,919 ש"ח. כך, נפסקו לתובע 1,746,000 ₪ בניכוי 942,394 ₪ ו-90,919 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.