ה"פ 39131-09-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לסעד זמני בנוגע לזכויות קניין בחלקת קרקע. המבקשים, הטוענים לזכויות יחסיות בחלקה, ביקשו לאסור כל דיספוזיציה של הזכויות במקרקעין. המשיבים טענו כי יש לדחות את תביעת המבקשים מחמת שיהוי וחוסר בהירות, וכי פתרון כספי יהווה סעד הולם יותר. עם זאת, השופט פסק לטובת המבקשים, ומצא כי טענתם ראויה לכאורה לבירור ועומדת בדרישות לסעד זמני. השופטת ציינה כי בקשת המבקשים הוגשה במועד וכי אי גילוי עתירה קודמת אינו מהווה עילה לדחיית הבקשה הנוכחית, שכן המידע היה זמין לבית המשפט. כמו כן, השופט קבע כי יש מקום לאיסור דיספוזיציה חלקי על מנת לשמור על הסטטוס קוו ולהבטיח את זכויותיהם הנטענות של המבקשים במקרקעין, ובכך למנוע מצב בלתי הפיך. היקף האיסור צומצם מ-100% ל-6.66% מהזכויות בחלקה, המייצגת את חלקם הנטען של המבקשים, והשופט השהה את כניסת ההחלטה לתוקף למשך חמישה ימים כדי לאפשר לבעלי זכויות אחרים לשקול את האפשרויות העומדות בפניהם. כמו כן חייבה השופטת את המבקשים להעמיד ערבות צד ג' נוספת לכיסוי נזקים פוטנציאליים שייגרמו למשיבים כתוצאה מהמשך האיסור. לבסוף, התייחסה השופטת לסוגיה טכנית הנוגעת לתצהיר שלא הוכן כראוי שצורף לבקשה, אך לבסוף החליטה שלא לדחותו, שכן הטענות היו ברובן משפטיות באופיין והיו תצהירים אחרים שהוכנו כראוי. הוראת השעה הוארכה עד למועד קצוב, בצירוף השינויים והתנאים האמורים.