ע"א 240/78
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי ההורים כשלו במילוי חובותיהם כלפי ילדם הקטין, והצדיק את אימוץ הילד ללא הסכמת הוריו. ההורים, שחיו בעוני, השאירו את הילדה במוסד מינקות, ביקרו בה לעתים רחוקות ולא לקחו אותה הביתה. בית המשפט קבע כי אין לפרש את המונח "נמנע דרך קבע ממילוי חובותיו" שבחוק אימוץ ילדים בצמצום, וכי התנהגות כפויה יכולה למלא תנאי זה. במקרה זה, חוסר המעש של ההורים כלפי הילדה נחשב מרצון, שכן מצבם הכלכלי הקשה לא מנע מהם לבקר אותה באופן סדיר. יתר על כן, בית המשפט דחה את הטענה כי יש לתת להורים הזדמנות "לחזור בתשובה" ולקחת את הילד בחזרה, שכן התנהגותם בעבר לא עוררה אמון, ולא יהיה זה בטוח להחזיר את הילד אליהם. השופט י' כהן, השופט בן-פורת והשופטת שמגר הסכימו כי יש לדחות את הערעור, תוך שהם מדגישים כי טובת הילד היא השיקול העיקרי. פסקה מקיפה זו מאגדת בתוכה את עיקרי פסק הדין, לרבות התנהלות ההורים, הפרשנויות המשפטיות ודחיית הערעור פה אחד על ידי השופטים.
חקיקה מקושרת
ע"א 240/78 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (27.9.1978)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.