ע"א 272/83

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר דחה את תביעת המערערים לפסק דין הצהרתי לפיו למערערות היתרים תקפים לטוס ליעדים שונים, קרי טיסות שכר המוגדרות כ"טיסות חוץ". המערערים הגישו בקשות לאישור שורה של טיסות שכר בין ישראל למספר יעדים באירופה כטיסות שכר "מחוץ למסלול", אך נדחו על ידי המינהל, מה שהוביל לתביעה. הסוגיה המרכזית הייתה האם יש לסווג את הטיסות המבוקשות כטיסות שכר "במסלול" או "מחוץ למסלול", דבר התלוי במספר גורמים, ובהם מעמדה המשפטי של אל על, "המוביל הנקוב" היחיד בישראל, ולוח הטיסות שלה. אל על חוותה שביתה ממושכת ומונה מפרק זמני, מה שהוביל לשינויים מסוימים בפעילותה. בית המשפט קבע כי על מנהל מינהל התעופה האזרחית להתחשב בכל העובדות הרלוונטיות, לרבות אירועים שלאחר הגשת הבקשה, בבואו להחליט על סיווג הטיסות. נמצא כי מעמדה החוקי ורישיון ההפעלה של אל על נותרו על כנם במהלך הליך הפירוק וכי טיסותיה היו סדירות ורציפות, ובכך סווגו הטיסות המבוקשות כטיסות שכר "על המסלול". טענות נוספות לגבי יעדי טיסה ספציפיים, כמו לוטון וקלן, נדחו אף הן. ככלל, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל. ההחלטה הדגישה את הצורך של המארגנים לתכנן היטב ולשקול את האפשרות של סירוב מינהלי בעת ארגון טיסות שכר.