ת"א 14632-08-20

תקציר

התובע, בעל חווה המציעה שירותי תיירות פנים וגידול גידולים חקלאיים, היה מעורב בתאונת אופנוע ונפצע בכתפו הימנית. הוא תבע את הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הצדדים הסכימו על החבות, והותירו את הנזק והפיצוי שייקבעו על ידי בית המשפט. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר ייחס לתובע נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 7.38%. התובע חלק על קביעה זו והציג חוות דעת מחברת ביטוח אחרת שפיצתה אותו בגין 15% נכות. הנתבע טען כי נכותו של התובע הייתה זניחה ולא השפיעה על כושר ההשתכרות שלו. בית המשפט קבע כי נכותו הרפואית של התובע עומדת על 7.4%, תוך אימוץ חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. באשר להכנסותיו של התובע, בית המשפט מצא אותם מורכבים ומבוססים על הסברים והנחות, ללא מסמכי הכנסה סטנדרטיים. הכנסותיו של התובע נבעו ממקורות שונים, לרבות פנסיה צבאית קבועה ודמי ייעוץ לחברת נדל"ן, שלא היו קשורים לתאונה. בית המשפט בחן את הכנסותיו של התובע מהחווה, ומצא כי הן אינן ברורות ואינן נתמכות בראיות כתובות. אשתו של התובע, שהייתה הבעלים של החברה שהפעילה את שירותי התיירות של החווה, לא העידה, דבר שבית המשפט ראה בו משמעותי. בית המשפט קבע כי נכותו התפקודית של התובע היא בשיעור של 7.4%, השווה לנכותו הרפואית. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 150,000 ₪, מתוכם 20,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 94,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, 20,000 ₪ בגין סיוע מאחרים, 2,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-14,000 ₪ בגין כאב וסבל. כמו כן חויב הנתבע בתשלום שכר טרחת עורך דינו של התובע והוצאות משפט.