ת"פ 356-11-14

תקציר

הנאשם הואשם בפריצה לבניין שאינו למגורים ובגניבת רכוש בשווי של למעלה מ-500 אלף ₪. הנאשם עבד בחברה במשך עשר שנים והכיר את דרכו במשרד. הוא פוטר ב-2010 ושנה לאחר מכן פרץ למשרד באמצעות קוד הכניסה, לקח שמונה כוננים קשיחים שהכילו את מאגרי המידע החשובים של החברה ועזב. החברה טענה כי הכוננים הקשיחים הכילו מידע בשווי מיליוני שקלים. הנתבע טען כי עבד כקבלן עצמאי עבור החברה ורכש את הכוננים הקשיחים בעצמו אך לא קיבל החזר. לכן, הוא סבר שהוא זכאי לקחת את הכוננים. עוד טען כי לקח רק ארבעה כוננים קשיחים והתכוון להחזירם לחנות ממנה נרכשו. השופט מצא את הנאשם אשם בפריצה לבניין, אך לא בגניבה בסכום העולה על 500,000 ₪, שכן התביעה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לשווי הנתונים על הכוננים הקשיחים. במקום זאת, הרשיע אותו השופט בגניבה בנסיבות מיוחדות, שכן הוכח כי שווי הכוננים עולה על 1,000 שקל, ושימש כלי לפרנסת החברה. השופט קיבל את עדותו של מנהל הרשת של החברה בנוגע למספר הכוננים הקשיחים שנלקחו, וקבע כי הוא עד אמין. עוד קבע השופט כי הנתבע לא סבר בתום לב כי הכוננים הקשיחים שייכים לו, וכי כוונתו הייתה לשלול מהחברה את הכוננים לצמיתות.