בד"מ 45/18

תקציר

פסק הדין מתאר את הרשעתו של עורך דין, המכונה חנקבל או הנמען, במספר סעיפים של התנהגות מקצועית בלתי הולמת. עורך הדין הורשע בשליחת יד עם כספי פיקדון, מתן צ'קים ללא כיסוי, ניכוי כספי לקוחות שלא כדין, אי כיבוד החלטה שיפוטית, חוסר נאמנות ללקוח ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין. עבירות אלו קשורות לתביעת תאונת דרכים בה מטפל עורך הדין של לקוח, המכונה המתלונן. מהראיות עולה כי עורך הדין קיבל שיק על סך 10,050 ₪ כפיצוי על תביעת הלקוח, אך לא העביר את הכסף ללקוח. במקום זאת, נתן עורך הדין ללקוח צ'ק נדחה שלא כובד מאוחר יותר, בטענה כי הכסף לא התקבל כאשר למעשה הועבר לחשבונו. עורך הדין ניסה לייחס את השיהוי גם לסיבות אחרות, שבית המשפט מצא שאינן מתיישבות עם העובדות. בית המשפט הגיע למסקנה כי עורך הדין עיכב שלא כדין כספי לקוחות, הטעה את הלקוח ולא שמר על כבוד המקצוע. בהתייחסו ברצינות לעבירות אלה, הדגיש בית המשפט את חשיבות האתיקה המקצועית במקצוע עריכת הדין ואת הצורך לשמור על אמון הציבור בעורכי הדין. כתוצאה מכך נגזרו על עורך הדין 24 חודשי השעיה בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי, תשלום פיצויים בסך 2,500 שקל ללקוח וקנס של 5,000 שקל לטובת לשכת עורכי הדין. פסק הדין נועד להעביר מסר ברור של אפס סובלנות להתנהלות כזו, המביאה להכפשת הקהילה המשפטית כולה. בנוסף, נדחה ניסיונו של עורך הדין לפסול את ההרכב בשל תביעה אזרחית נגד אחד מחבריו, שכן בית המשפט מצא כי הוא מבוסס על תחושות סובייקטיביות ולא על טענות משפטיות או עובדתיות מוצדקות. ההחלטה התייחסה גם לעברו הנקי של עורך הדין ולמסמכים הרפואיים שהוגשו מטעמו, אך הדגישה כי נסיבות אלה גוברות על האינטרס הציבורי והצורך להטיל עונש חמור.