ע"א 57180-03-11

תקציר

עניינו של הערעור בסכסוך חוזי ביטוח בין המערערת לבין המבטחת, בדבר תנאי הביטוח לארבע תאונות בהן היו מעורבים רכבי המערערת. המערערת טענה כי חוזה הביטוח כלל תנאים מיוחדים שהוסכמו עליהם בעל פה ובהתכתבות עם סוכני המבטחת, שלא קוימו על ידי המבטחת. המבטחת הכחישה את קיומם של הסכמים כאלה. בית משפט השלום דחה את טענת המערער, והביא אותו לערער על ההחלטה. השופט פסק לטובת המערערת, ומצא כי חוזה הביטוח אכן כלל את התנאים המיוחדים שהתווה המערער. זאת, על רקע הגעתם הבלתי מעורערת של מכתבי המערערת למבטחת, המפרטים את התנאים המוסכמים, והעדר כל תשובה עניינית להם. זאת ועוד, השופטת סברה כי עדותה של עדת המערערת, ברקן, שנכחה במהלך המשא ומתן, מהימנה ונתמכת בתיעוד הכתוב שהציגה. עוד ציינה השופטת כי עדותם של סוכני המבטחת לא הייתה עקבית בנוגע לקבלת המכתבים. באשר לתאונה רביעית, קבע השופט כי בעוד שהמבטחת לא חלקה על התאונה עצמה, המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לכך. עם זאת, השופט מצא כי התשתית הראייתית תומכת בגרסתו של המערער לאירועים, ומסקנתו של בית משפט השלום אינה בת קיימא. בכך קיבלה השופטת את הערעור, ביטלה את פסק הדין הקודם וקבעה כי חוזה הביטוח כולל את התנאים המיוחדים שהוסכמו על שני הצדדים. התיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך בחינת יתר האירועים שבמחלוקת וקביעת פיצוי הולם, תוך פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין למערער.