ת"א 44562-06-11

תקציר

פסק הדין דן בתוקפם של ארבעה מסמכי ייפוי כוח שהציג אמיר, מהשנים 1946, 1956, 1972 ו-1992, בהם השתמש אמיר כראיה לעסקאות זכויות במקרקעין. השופטת קובעת כי עמיר לא הצליח להוכיח את אמיתות החתימות על המסמכים או על העסקאות עצמן, בשל חוסר עקביות בייפויי הכוח, ספקות לגבי אישורם הנוטריוני והיעדר ראיות תומכות. כך למשל, ייפוי הכוח משנת 1956 היה בחזקת זיוף משום ששניים מהחותמים היו קטינים באותה עת, והתאריך הנקוב בייפוי הכוח משנת 1972 היה שגוי. עוד מציינת השופטת כי בייפויי הכוח מהשנים 1992 ו-1972 שהציג אמיר יש סתירות בנושא. מאחר שאמיר לא הוכיח את סדרת העסקאות שהובילו לרכישת הזכויות בקרקע, השופט מורה על מחיקת תביעותיו בשני מקרים ומכיר בבעלות משפחת חמאדה על הזכויות בקרקע. בנוסף, יוסרו הערות אזהרה שנרשמו על שם משפחת חמאדה בנוגע לזכויות בקרקע. אמיר נדרש גם לשאת בהוצאות המשפט של משפחת חמאדה ושל אבו סייד, הצד השני לסכסוך. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ומיום 12.2.2015.