ע"א 660/86

תקציר

המערערים והמשיבים התקשרו בחוזה למכירת דירה ומטלטלין בתוכה בסכום כולל של 63,700$. המשיבים הפרו את החוזה בכך שלא שילמו את מלוא התשלום. המערערים ביטלו את החוזה ותבעו פיצויים בבית המשפט המחוזי, בדרישה להפרש בין המחיר החוזי למחיר המכירה בפועל בעקבות ירידה חדה במחירי הדירות כחודשיים לאחר מכן. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערים אך פסק להם פיצוי על בסיס ההצעה הטובה ביותר שקיבלו טרם ביטול החוזה. המערערים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי עליהם לקבל את ההפרש בין המחיר החוזי לבין מחיר המכירה בפועל. בית המשפט העליון קבע כי כאשר מופר חוזה, זכאי הנפגע לפיצוי בגין הנזק הנובע מההפרה ותוצאותיה, אשר היה צריך להיות צפוי לצד המפר בעת כריתת החוזה. גובה הפיצוי נקבע על ידי הערכת הסכום הדרוש כדי להעמיד את הנפגע במצב בו היה נמצא אלמלא הופר החוזה. בעוד שאחד ממבחני העזר המשמשים את בתי המשפט להערכת הפיצוי כרוך בהפרש שבין המחיר החוזי לבין מחיר השוק בעת ההפרה, הוא אינו הגורם הקובע היחיד. במקרה זה, מאחר שתנודות המחירים היו צפויות, קבע בית המשפט העליון כי היה על המערערים לקבל את ההצעות הסבירות שקיבלו ולא להסתכן בהמתנה למחיר גבוה יותר. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים עד לסכום של 5,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה.