דב"ע לה/74 - 9

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בשאלה האם אדם שאינו עורך דין יכול לייצג צד בפני בית הדין לעבודה. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בעבר כי הדבר אסור, בהתבסס על סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, האוסר על מי שאינו עורך דין לעסוק בייצוג משפטי, ועל ספרו של ד"ר זוסמן "סדר דין אזרחי". עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הפך החלטה זו. בית המשפט קבע כי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין אינו חל במקרה זה, שכן הוא מתייחס ספציפית לתקנות מקצוע עריכת הדין ונושא עונשים פליליים, ואין טענה כי הייצוג היה באמצעות עיסוק או תמורת תשלום. בית הדין לעבודה קבע כי סוגיית הייצוג היא עניין פרוצדורלי, וסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה קובע כי בתי הדין לעבודה פטורים מאילוצים פרוצדורליים, למעט אלה הנוגעים לעקרונות הצדק. אין הוראה מקיפה בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות שלו לגבי ייצוג, ותקנות סדר הדין האזרחי, האוסרות על ייצוג על ידי חבר שאינו עורך דין, אינן חלות על בתי הדין לעבודה. לכן, הכלל שכל מה שאינו אסור חל כאן. כמו כן, חוק בית הדין לעבודה בישראל, והדין הכללי במדינה, אינם מחייבים שימוש בעורך דין לצורך ייצוג בבית המשפט, ובתי הדין לעבודה נועדו להבטיח כי צדדים שאינם מיוצגים לא יפסידו בשל היעדר ייעוץ משפטי. לפיכך, בית המשפט קבע כי יש לאפשר ייצוג על ידי אדם שאינו עורך דין, כגון חבר או בן משפחה, במקרה זה. המשיבה (העירייה) חויבה לשלם לעובד (המערערת) הוצאות משפט בסך 400 ל"י.