פש"ר 1593/02

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את תביעות החוב שהוגשו כנגד הנתבע ומצא אותן תקפות וחלוטיות. סכום החוב הכולל נקבע על 620,412.48 ₪. כמו כן, בית המשפט דן גם בסוגיית הדיירות המוגנת ביחס לנכס שבבעלות החייב והמשיב. הנכס נרשם על שמם במהלך הליך פשיטת הרגל, אך בית המשפט מצא כי רישום זה נעשה בחוסר תום לב, במטרה לעקוף את הנושים. מאחר ורישומו של הנכס התאפשר על ידי הנאמן להבטחת הלוואה ולהעשרת עיזבון פשיטת הרגל, קבע בית המשפט כי הרישום אינו מעניק לחייב ולמשיב דיירות מוגנת. החלטה זו נעשית כדי למנוע מהם "ליהנות" ממעשיהם הלא ישרים, בעוד הנושים נפגעים. בית המשפט גורס כי יש לראות את רישום הזכויות הקנייניות כבלתי קיים, המאפשר לנאמן לממש את זכויותיו של החייב לטובת עיזבון פשיטת הרגל, ובכך למעשה שולל מהחייב ומהמשיב דיירות מוגנת. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ועומד כהחלטה סופית בעניין.