עמש"מ 24128-02-17

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין למשמעת לעובדי מדינה בחיפה, אשר מצא את המערער – נג'יב נאצר אלדין – אשם בעבירות משמעת לפי סעיפים 35(3), 35(1) ו-35(5) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. המערער כיהן כראש אגף משאבי אנוש ושכר במועצה המקומית דלית אלכרמל מאוקטובר 2009 ועד מרץ 2014. סעיפי האישום נגדו נוגעים לחתימתו הבלתי מורשית לכאורה על הסכם עם עובד פורש, ריאד חסון, ולאישור הטבות שכר שלא כדין עבור חסון, לרבות שישה חודשי דמי הסתגלות ושיעור פנסיה מופרז. בית המשפט סקר בהרחבה את הראיות והעדויות שהוצגו הן על ידי המערער והן על ידי המשיב. נמצא כי המערער, בתפקידו, החזיק בסמכות מרכזית בנושא תוספות שכר ותנאי פרישה לעובדי המועצה. אשר לאישום הראשון, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי המערער חתם על הסכם הפרישה מבלי להעבירו לאישור, כנדרש, ולפיכך הרשיע אותו לפי סעיף 35(3) לחוק יסודות התקציב. לגבי האישום השני, בחן בית המשפט את אישורו של המערער להטבות שכר שלא כדין עבור חסון. נמצא כי חסון קיבל דמי הודעה עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2011 וכי התשלום עבור החודשים ינואר ופברואר 2012 היה תשלום התאמה שלא כדין. בנוסף, הרשיע בית המשפט את המערערת בכך שאישרה לחסון שיעור פנסיה מופרז, שהביא לכפל תשלומי פנסיה בגין אותה תקופת עבודה. בית המשפט הדגיש כי פעולות אלה נעשו ביודעין ובחריגה מסמכות, והרשיע את המערער לפי סעיפים 35(1) ו-35(5) לחוק יסודות התקציב. בית המשפט דחה את טענות המערער, לרבות חקירה רשלנית לכאורה, אכיפה בררנית, שיהוי ועדות כבושה. היא הדגישה כי המשיב הציג תשתית ראייתית מספקת להרשעה וכי ניתן למערער משפט הוגן. בסופו של דבר נדחה הערעור, ופסק הדין של בית הדין למשמעת התקבל.