תא"ק 7568-11-19

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי טענות בדבר דמי שכירות שלא שולמו בגין שתי דירות שהושכרו מהתובע על ידי הנתבעים. התקופה המדוברת היא 2019. דמי השכירות שולמו על פי הסכמי שכירות חתומים. התובעת תבעה את הנתבעים בסכום גבוה פי שלושה מדמי השכירות שנקבעו בחוזים. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הסכמי השכירות בין התובעת לנתבעים היו תקפים במהלך שנת 2019 והאם הנתבעים שילמו את דמי השכירות המגיעים להם על פי הסכמים אלה. אם כן, גם למי שולמו דמי השכירות יש לבסס שכן קיימת מחלוקת בין התובע לבין LBA – האחרון הוא הבעלים הקודם של הדירות שנמכרו לתובע. בית המשפט קובע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח את אמיתות הסכמי השכירות הנטענים שלהם עם LBA מיום 15.12.2018. הנתבעים גם לא הביאו כל ראיה לתשלום דמי שכירות ל-LBA בשנת 2019. עדויותיהם בעניין זה היו מתחמקות, בלתי עקביות וחסרות אמינות. לפיכך, בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים כי שילמו את דמי השכירות ל-LBA עבור שנה זו. באשר לזכאותו של התובע לקבלת דמי שכירות מהנתבעים, מחלק בית המשפט את התקופה הנדונה לשני חלקים. בתקופה הראשונה, מיום 1.1.2019 ועד ליום 10.4.2019, פסק בית המשפט לטובת הנאשמים. התובעת לא הוכיחה את זכאותה לדמי השכירות בחודשים אלה. זאת, בעיקר בשל סתירות בין הסכמים בכתב לבין הסכמים בעל פה וכן מסמכים סותרים לכאורה בנוגע למערכת ההסכמים בין התובע לבין LBA. בתקופה השנייה, מיום 10.4.2019 ועד ליום 31.12.2019, פסק בית המשפט לטובת התובעת. החלטות בית המשפט המחוזי בהליך אחר שבו היו מעורבים התובע ו-LBA קבעו כי התובעת זכאית לדמי שכירות מהשוכרים בתקופה זו. אשר על כן, בקשת התובעת לחייב את הנתבעים פי שלושה מדמי השכירות נדחית. תחת זאת, בית המשפט מורה לנתבעים לשלם לתובע את דמי השכירות החודשיים המוסכמים עבור הזמן בו התגוררו בדירות. הסכום הכולל שחייב הנתבע בתיק TAC 7568-11-19 הוא 22,516 ₪, ולנתבע בתיק TAC 7624-11-19 הוא 21,650 ₪. בנוסף, על כל נתבע לשלם לתובע 2,500 ₪ כולל מע"מ עבור שכ"ט עורך דין ו-1,500 ₪ עבור הוצאות משפט.