ת"פ 23905-11-21

תקציר

בית המשפט החליט כי אין עילה לבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירת גניבה ממעסיקו. העבירה, אף שאינה בעלת אופי המוותר אוטומטית על הרשעה, מהווה פגיעה חמורה ביחסי עובד-מעביד ובאינטרס הציבורי. הנאשם לא הביא ראיות מספיקות לנזק הקונקרטי שההרשעה תגרום לשיקומם, שהיא דרישה לביטול הרשעה. כמו כן, החוק מעניק שיקול דעת לגורמים מקצועיים לבחון את כשירותו של אדם לעבוד במקצועות ספציפיים, לרבות רוקחות, לאחר הרשעה פלילית. לפיכך, בית המשפט קובע כי הרשעתו של הנאשם צריכה לעמוד. במעבר לדון בגזר הדין קובע בית המשפט כי הערכים המוגנים שנפגעו מהעבירה הם אמון המעביד בעובדו וזכות הקניין. חומרת העבירה, יחד עם מספר המקרים (123 פעמים בחמישה חודשים), מצדיקים עונש של בין שלושה חודשי עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס. בקביעת העונש התחשב בית המשפט בהיעדר עבר פלילי של הנאשם, בקבלת האחריות והבעת החרטה ובהיבטים החיוביים המוזכרים בתסקיר שירות המבחן. בנוסף, בית המשפט שקל את הנזק הכלכלי ואת פוטנציאל הפגיעה, כמו גם את מצבו הכלכלי של הנתבע. בתוך כך, גזר בית המשפט על הנאשם שלושה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש, שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש, קנס בסך 1,000 ₪ וצו מבחן לשנה. לנתבע זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.